חפירת מרתפים ובריכות היא עבודת עפר שבה הדיוק במפלסים חשוב יותר מבכל שלב אחר.
עבודות עפר הן הבסיס לכל מה שנבנה מעליהן. חפירה לא מדויקת, מצע שלא הודק כראוי או ניקוז שלא תוכנן, מתגלים מאוחר יותר כסדקים, שקיעות ורטיבות. אגם מבצעת עבודות עפר, חפירת מרתפים וחפירת בריכות שחייה בשפלה ובמרכז, עם צי מחפרונים ובובקטים ומפעילים מנוסים.

חפירת מרתף היא חלק מהשלד של הבניין. היא נעשית לפי תוכנית המהנדס, לרוב בשילוב דיפון, והיא מסתיימת כשהבור מוכן ליציקת יסודות ורצפה.
חפירת בריכה נעשית לפי צורת הבריכה והעומק שנקבעו, וחשוב בה במיוחד המקום שבו תעבור מערכת הסינון והצנרת. אחרי החפירה נכנס קבלן הבריכות, ולכן הבור צריך להימסר מדויק ונקי.
בבריכות הדיוק חשוב במיוחד: מפלס לא נכון מתגלה רק בשלב היציקה, ואז התיקון יקר. אנחנו עובדים לפי התוכנית, מוודאים גישה לניקוז ולתשתיות, ומשאירים שטח נקי ומוכן לקבלן הבריכות.

סוג הקרקע הוא הגורם הראשון: קרקע חולית נחפרת מהר, סלע דורש חציבה ומאריך את העבודה. הגורם השני הוא פינוי העודפים, כי כל קוב שנחפר צריך לצאת מהאתר ולהגיע לאתר מורשה. הגורם השלישי הוא הגישה: אתר שמשאית לא נכנסת אליו מחייב סבבים קטנים יותר. את שלושת אלה אפשר להעריך בביקור קצר בשטח, וזה מה שאנחנו עושים לפני שנותנים מחיר.
בחפירות עמוקות אפשר להגיע לשכבה רטובה או למי תהום. כשזה קורה, עוצרים ומעדכנים את המהנדס, כי ייתכן שנדרשת שאיבה או שינוי בשיטת העבודה. המשך חפירה בלי טיפול עלול לפגוע ביציבות השוליים.
כשהמרתף או הבריכה קרובים לבית קיים או לגדר של שכן, החפירה נעשית בזהירות רבה יותר, ולפעמים בשלבים. המטרה היא לא לערער את הקרקע שמתחת למבנה הסמוך, ולכן חשוב לעבוד לפי הנחיות המהנדס.
לפני שהכלים נכנסים, צריך לוודא שהמגרש מוכן לקבל אותם. זה כולל פינוי של צמחייה, פסולת ומבנים ישנים, סימון של גבולות החפירה, ובירור של תשתיות שעוברות בשטח או בגבולו.
משאיות הפינוי צריכות להיכנס ולצאת לאורך כל העבודה. כשהמגרש צר או נמצא בין בתים, מתכננים מראש את נקודת ההעמסה, כדי שהתנועה לא תחסום את הרחוב ולא תפגע בגדרות.
חפירת מרתף או בריכה מוציאה כמות גדולה של עפר. אם חלק ממנו ישמש למילוי בהמשך, צריך מקום לאחסן אותו בשטח בלי להפריע לעבודה. אם הכול מפונה, הקצב של המשאיות קובע את קצב החפירה.
חפירה ליסודות ולמרתף היא שלב שמתואם עם כמה גורמים: המהנדס שקובע את המפלסים, הקבלן שממשיך אחרינו, ולעיתים גם קבלן דיפון. אנחנו עובדים לפי התוכנית, מעדכנים כשמתגלה בשטח משהו שלא הופיע בה, ומסיימים כשהבור מוכן לשלב הבא ולא רק כשהחפירה נגמרה.
בור פתוח הוא מקום מסוכן, ולכן הגישה אליו מוגבלת לצוות, והשוליים נשמרים יציבים לאורך כל העבודה. במגרשים צפופים בין בתים מתכננים מראש את נתיב המשאיות ואת מקום העמסת העודפים, כדי שלא לחסום את הרחוב ולא לפגוע בגדרות השכנים.
כשהעודפים לא נשארים בשטח, הם עוברים לפינוי באותו צוות.
הבור נמסר נקי, במפלס שנקבע, ומוכן לשלב הבא: דיפון, יציקה או התקנת הבריכה. אם בזמן העבודה התגלה משהו שלא הופיע בתוכנית, כמו צנרת ישנה או שכבת סלע, מעדכנים את המהנדס לפני שממשיכים, ולא אחרי.
כשאותו צוות מבצע גם את פינוי העודפים ואת יישור השטח סביב, אין פער זמנים בין השלבים, והאתר מוכן מהר יותר לקבלן שממשיך.
בסיום החפירה כדאי לתאם בדיקה של המהנדס או של המפקח לפני שממשיכים לשלב היציקה או ההתקנה. בדיקה כזאת מאשרת שהמפלסים והמידות תואמים לתוכנית, ומאפשרת לתקן סטייה קטנה כשזה עוד פשוט וזול.
כדאי לוודא שהקבלן עובד לפי תוכנית ולא לפי הערכה, שיש לו ציוד שמתאים גם לחלקים הצרים של המגרש, ושהפינוי של עודפי העפר מתוכנן מראש. חשוב גם לברר מי מתאם מול המהנדס ומול קבלן הבריכות, כדי שלא יישאר שלב בלי אחראי.
לתיאום ביקור בשטח והצעת מחיר התקשרו 052-917-0192.
סוג הקרקע, כמות עודפי העפר שצריך לפנות, והגישה לאתר. קרקע חולית נחפרת מהר, סלע דורש חציבה, ואתר שמשאית לא נכנסת אליו מחייב סבבים קטנים יותר.
אפשר להשאיר אותם בשטח למילוי בהמשך, או לפנות אותם לאתר מורשה. זו החלטה שכדאי לקבל מראש, כי היא משפיעה ישירות על מספר הסבבים ועל המחיר.
כן, וזו הדרך הנכונה. אנחנו עובדים לפי המפלסים שבתוכנית ומוודאים אותם בשטח לפני היציקה, כי מפלס שגוי מתגלה מאוחר ותיקונו יקר.
תלוי בגודל, בסוג הקרקע ובגישה. בבריכה פרטית סטנדרטית מדובר לרוב בכמה ימי עבודה, כולל הכנת השטח מסביב ופינוי העודפים.